מצפה עילי בר-שדה

סמל עילי בר-שדה

יחידה: גולני

תאריך נפילה: 2023-10-07

<p><strong>סמל עילי בר-שדה </strong></p><p><strong>לוחם גדוד 13 בחטיבת גולני</strong></p><p><strong>נפל בקרב גבורה ביום 7.10.2023 במוצב יפתח שבזיקים</strong></p><p><br></p><p>עילי נולד ברמת גן בשבת, י&quot;ג בניסן תשס&quot;ד, 3 באפריל 2004. בן ללימור ולעוזי, ואח צעיר לעמרי. עילי גדל והתחנך בעיר רמת גן, למד בבית הספר היסודי &quot;מורדי הגטאות&quot; ובתיכון &quot;בליך&quot; במגמות ביולוגיה ומנהל עסקים. </p> <p>עם סיום לימודיו בתיכון ועוד בטרם התגייס לצבא יצא עילי לבדו לטיול בקולומביה ובסרי לנקה וצבר חוויות, ראה נופים והכיר אנשים חדשים. כל האנשים הצעירים שפגשו בו נפעמו מהעובדה כי יצא לבדו בגיל צעיר ולפני צבא שכן חשבו שהוא ב&quot;הטיול הגדול&quot; של אחרי הצבא. בכל מקום אליו הגיע ופגש אנשים התחבר אליהם כדרכו במהירות ובחן שכה היו אופייניים לו והם מצדם התאהבו בו בשנייה.</p> <p>עילי היה אדם נפלא, אוהב חיים, צנוע, איכותי, חבר טוב ואיש של אהבה ונתינה. עילי עזר תמיד לכל מי שנזקק לעזרה, הושיט יד ופעל למען משפחתו וחבריו. עילי הפיץ את האנרגיה הטובה שלו לכל עבר, שימח והצחיק את כל מי שסביבו. השקט שלו בלט בעשייה שלו ומעולם לא היה צריך לבקש ממנו דבר, שכן תמיד היה נכון לסייע לכל אחד ובכל עת. עילי היה שמח, תאב חיים, מוכשר ויצירתי ואישיותו הייתה חיובית וקורנת. את הלב הגדול והרחב שלו עטפו כנות, כבוד וערכים. עילי היה ספורטאי מצטיין, שהרבה להתאמן בריצה, במשחקי כדורסל, כדורגל ובגלישה. </p> <p>עילי היה אוהד מושבע של קבוצת &quot;מכבי ת&quot;א&quot; בכדורגל ובכדורסל. בחתונה של בת דודו פגש את &quot;השועל&quot;, ראש מועדון אוהדי &quot;האולטראס&quot; של &quot;מכבי תל אביב&quot; בכדורסל, שראה אותו בחתונה, נכבש בחיוך הכובש שלו והעניק לו את צעיף ה&quot;אולטראס&quot;. עילי אהב טבע, מוזיקה ואמנות. הוא ניחן בכישרון מוזיקלי יוצא דופן, ולימד עצמו לנגן בשלושה סוגי גיטרות – קלאסית, אקוסטית וחשמלית – וכן באורגן חשמלי. עילי היה קשור מאוד למשפחתו והקפיד לדרוש בכל שיחת טלפון עם המשפחה בשלומה של סבתו.</p> <p>עילי התגייס לצה&quot;ל ושרת כלוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני. עילי בחר להיות לוחם מתוך הערכים בהם האמין – אהבת אדם, ערבות הדדית והגנה על המולדת. לאורך מסלול ההכשרה גילה נחישות ומוטיבציה לביצוע כל המשימות, כשהוא חדור מטרה. מעולם לא ויתר לעצמו גם נוכח הקשיים המנטליים והפיזיים. עילי ראה חשיבות גדולה במתן עזרה ובתמיכה בצוות שלו, תמיד סייע לחבריו, חיזק אותם והתנדב לכל משימה. בזכות ערכיו ומעשיו אלו קיבל בטקס סיום מסע הכומתה את אות &quot;מצטיין מופת פלוגתי&quot; והכומתה החומה הוענקה לו על ידי מפקד חטיבת גולני.</p> <p>חברים לפלוגה מעידים על עילי שהיה מלא בקסם אישי, באהבה רבה לזולת וביכולת מדהימה לראות כל אחד ולהושיט יד בשקט ובצניעות. עילי נהג לנגן לחבריו לפלוגה בגיטרה כדי להעלות את המורל, להצחיק ולתת מוטיבציה במשימות הקשות. בתמונות רואים את החבר&#39;ה בסיומם של מסעות ארוכים ומפרכים עם פנים מותשות, ורק עילי מחייך. עילי ניחן בעוצמה פנימית ובכושר מנהיגות. הוא הקפיד לראות את הטוב והחיובי שבכל מצב. חבריו קראו לו &quot;try hard&quot; – אדם שבוחר בדרך הקשה והמאתגרת ונצמד אליה.</p> <p>בשבת שמחת תורה, כב&#39; בתשרי תשפ&quot;ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה 06:29, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על מדינת ישראל. תחת ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו לשטח ישראל אלפי מחבלים מהיבשה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל בסיסים צבאיים.</p> <p><strong>במהלך הקרב הקשה ותחת אש עילי קיבל בקור רוח שלוש החלטות אמיצות וגורליות. עילי ידע, בגבורה עילאית, כי הוא עלול להקריב את חייו ושם באחת בצד את ביטחונו וטובתו האישית. כל זאת כי ידע שעליו לנהוג לאור הערכים שלו ולהגן על המדינה שכה אהב, על המוצב ועל החיילים והאזרחים ששהו בו בעת המתקפה האכזרית</strong>. </p><p><br></p><p><strong><u>ההחלטה הראשונה</u></strong> מיד כששמע את היריות החליט לרוץ מעמדת הש&quot;ג האחורי שבה שמר לאזור הש&quot;ג הקדמי בו התנהלה הלחימה, ולחתור למגע עם המחבלים שהגיעו לשער המוצב. </p> <p><strong><u>ההחלטה השניה </u></strong>החליט לבצע התקדמות נוספת לעבר עמדת הש&quot;ג כדי לבלום מקרוב את המחבלים ולמנוע מהם לחדור למוצב. </p> <p><strong><u>וההחלטה השלישית וההרואית</u></strong> כאשר התקדם לעמדת הש&quot;ג שבה הייתה באותה עת חיילת, ולמרות שהמפקד שלו אמר לו לחלץ עצמו לאחור תחת חיפוי אש שהציע לו, עילי החליט להישאר להגן עליה. וכך אמר למפקדו: &quot;אני לא עוזב אותה. אני שומר עליה. אני פה בשביל לשמור על מדינת ישראל. אני לא עוזב אותה לא משנה מה קורה. אני שומר עליה. היא איתי. אני מגן עליה&quot;.</p><p><br></p><p>מרבית הלחימה במוצב הייתה בעמדת הש&quot;ג ומסביב לגדר המוצב. במהלכה עילי הספיק להתקשר למ&quot;פ ולמ&quot;מ מפקדיו בגולני שהיו בדרכם לעוטף, ולדווח להם בקור רוח ותוך כדי הקרב על הנעשה. במהלך הקרב עילי התקרב למחבלים והצליח לפגוע ברבים מהם ובכך לבלום את כניסתם למוצב, עד שנהרג.</p> <p><strong>מסקנות התחקיר הצה&quot;לי מצביעות על כך שמעשי הגבורה של עילי וחבריו, שנפלו בקרב, מנעו את כניסת המחבלים למוצב</strong>. </p> <p><strong>בזכות אומץ לבם ושהקריבו חייהם, ניצלו חייהם של למעלה מ-70 חיילים ואזרחים ששהו באותה עת בחמ&quot;ל המוצב</strong><strong>.</strong></p> <p>בנוסף, לפי מקורות מודיעיניים, המחבלים שנותרו בחיים הותשו במהלך הלחימה, ותועדו במצלמות חמ&quot;ל מוצב יפתח כשהם נמלטים לרצועת עזה ברכב גנוב. </p><p>בכך נמנע גם המשך מסע ההרג שלהם במוצבים ויישובים סמוכים בעוטף.</p> אישיותו האוהבת, הערכית, המוסרית והאצילית של עילי מלווה את המשפחה והחברים תמיד.