מצפה עידו

כתובת: בריכת קיבוץ הראל

פרטי ההנצחה

מצפה עידו, הוקם בקיבוץ הראל. בנקודה המשקיפה על השדות החקלאיים של הקיבוץ, אותם חרש ועיבד במסגרת עבודתו בענף החקלאות בקיבוץ. מערבית למצפה ניתן לראות חלקה חקלאית, זוהי חלקה הנמצאת בכניסה לקיבוץ הראל. בחלקה זו מגדלים בדרך כלל חיטה, חומוס, תירס וחמניה. זוהי גם החלקה האחרונה שחרש עידו לפני שיצא למלחמה. היה זה ביום רביעי, ה-4/10/23. למרגלות המצפה נמצאת "דרך עידו", הדרך שמחוברת ומחברת למצפה. דרך קצרה של חורש טבעי, פראי, ים תיכוני - כמו עידו. לאורך הדרך מקומות מוצלים, נעימים ופורחים - גם כמו עידו, רך ונעים מבפנים. אתם מוזמנים לטייל בין שבילי האיזור היפה, שעידו הכיר כל כך מקרוב, ולנסות לחוש את אהבת האדם, האדמה, והארץ, שהותיר עידו אחריו.

נופלים מונצחים

עידו קסלסי

יחידה: צנחנים / קומנדו

תאריך נפילה: 2023-10-11

עידו קסלסי נולד ב-4.1.200, בקיבוץ הראל, לאלי ולכלנית. בשנות חייו הראשונות, התחנך בפעוטונים ובבתי-הילדים בקיבוץ. בהמשך למד בבית-הספר היסודי ׳הר טוב׳ בקיבוץ צרעה ובתיכון ׳צפית׳ בכפר מנחם. מילדותו ספג עידו את אהבת האדמה והחל לטפח את מסירותו לחקלאות. כבן למרכז גידולי שדה, צמח עידו בטבעיות אל תוך עולם העבודה החקלאית, מהזריעה ועד הקטיף, תוך היכרות מעמיקה עם הכלים והמיכון. בנערותו הצטרף לאביו ולאַחיו בעבודת גידולי השדה, ולמד להכיר מקרוב את אדמות הקיבוץ, השטחים והגבעות שהיו נוף ילדותו. בחג שבועות נהג עידו להעניק לילדי הקיבוץ חוויה מיוחדת: טיול בעגלה רתומה לטרקטור בשטחים החקלאיים. בהגיעו לתיכון, גמלה בלבו של עידו ההחלטה להתגייס ליחידה מובחרת בצה״ל. הוא רצה למלא שירות משמעותי ואיכותי מתוך הבנת החשיבות של תרומה למדינה. החלטתו הושפעה מהערכים אותם ספג בביתו. באוגוסט 2018 התגייס עידו ליחידת מגלן, בה שרת גם אחיו הבכור איל. עידו עבר מסלול של לוחם חי"ר ושימש כנגביסט וכמאגיסט. עם שחרורו מהשירות הסדיר, באוגוסט 2021, חזר עידו לעסוק בעבודת האדמה, אותה כל-כך אהב. הוא שב לעבוד בגידולי השדה בקיבוץ והשתתף בקורס ׳תמיכה בחקלאות בעזרת רחפנים׳. באותו זמן החליט להירשם ללימודי אגרונומיה בפקולטה לחקלאות ברחובות. מלבד עבודתו בחקלאות, גילה עידו תשוקה נוספת: בשר. יחד עם חבר ילדות, הקים עידו עגלת-אוכל (פוד-טראק) בשם "העגלה", שם הציע ללקוחותיו בשר משובח באווירה טובה. לצד היותו חד, שנון ומלא הומור, נודע עידו ברגישותו הרבה לזולת. זו באה לידי ביטוי בזיהוי רצונות, קשיים וצרכים של אחרים. כך למשל, במהלך עבודתו בטרקטור, הבחין עידו באב ובנו שצפו בו בסקרנות. ״עידו שם לב שאנחנו משתרכים אחריו, בוודאי אף שמע את קולות ההתלהבות של בני, ונעצר בצד הדרך, פתח את דלת הטרקטור, הציג את עצמו, ושאל אם נרצה שיקח אותנו לסיבוב בשדה. את קולות השמחה של בני, לא אשכח!״ רגישותו של עידו באה לביטוי גם באינטראקציה שלו עם הילדים והנערים שהגיעו לאכול בפוד-טראק שלו. היחס החם והתומך שהעניק להם הפך אותו לדמות אהובה שהיוותה השראה עבור רבים. כפי שמספרת אמו של יפתח: ״כשיפתח ישב עם חברים בפודטראק, היה שם ריב ואיזו תקרית קטנה עם אחד הילדים שדחף את יפתח לעצים. עידו, שתמיד רואה ושומע הכל, מיד בא לעזרתו, תמך והרגיע…יפתח תמיד הרגיש שיש לו על מי לסמוך״. כשנה וחצי לאחר השחרור, נסע עידו לטיול יחד עם בת-זוגו, מאיה. הם טיילו בדרום אמריקה, ובהמשך באירופה, שם רכשו זכרונות יקרים. את שירות המילואים מילא עידו ביחידת מגלן, עם חברי הצוות שלו. הוא אהב אותם אהבת נפש והקשר שנרקם בינהם היה עמוק ומיוחד. ב-7.10.2023 עם הגעת הידיעות הראשונות על הטבח הנורא בבוקר שמחת תורה, נטל עידו את ציודו הצבאי ויצא אל יחידתו. הוא לא המתין לצו קריאה. מתוך שלושת האחים הלוחמים, עידו היה הראשון לצאת למלחמה. אחריו יצאו אחיו הצעיר, אורי ואחיו הבכור, איל, כל אחד ליחידתו, ומשם אל הקרבות. לאחר ארבעה ימי לחימה, בשעה שחיפה והגן על הצוות שלו, נפל עידו, תוך לחימה בעוז ובגבורה בקרב מול חוליית מחבלים בזיקים. במותו הציל חיילים מהצוות ואת תושבי האזור. ביום רביעי ה-11/10/23, שב עידו אל אדמתו, האדמה אותה כה אהב וטיפח. בן 23 היה בנופלו. עידו קסלסי, מופת של מסירות, רגישות לצד עוצמה, ואהבת אדם ואדמה, הותיר אחריו הורים, שני אחים ובת זוג.

חזרה למפה